Genesis 37:23
Westminster Hebrew Morphology
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָֽעַן׃ |
||
אֵלֶּה׀ תֹּלְדֹות יַעֲקֹב יֹוסֵף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יֹוסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ |
||
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יֹוסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לֹו וְעָשָׂה לֹו כְּתֹנֶת פַּסִּֽים׃ |
||
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ |
||
אֵלֶּה׀ תֹּלְדֹות יַעֲקֹב יֹוסֵף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יֹוסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃ |
||
וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּֽי־אֹתֹו אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַֽיִּשְׂנְאוּ אֹתֹו וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרֹו לְשָׁלֹֽם׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָֽמְתִּי׃ |
||
וַיֹּאמְרוּ לֹו אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם־מָשֹׁול תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹו עַל־חֲלֹמֹתָיו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃ |
||
וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו וְאֶל־אֶחָיו וַיִּגְעַר־בֹּו אָבִיו וַיֹּאמֶר לֹו מָה הַחֲלֹום הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבֹוא נָבֹוא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָֽרְצָה׃ |
||
וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעֹות אֶת־צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶֽם׃ |
||
וַיֹּאמֶר לֹו לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלֹום אַחֶיךָ וְאֶת־שְׁלֹום הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרֹון וַיָּבֹא שְׁכֶֽמָה׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּֽידָה־נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִֽים׃ |
||
וַיִּרְאוּ אֹתֹו מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּֽתְנַכְּלוּ אֹתֹו לַהֲמִיתֹֽו׃ |
||
וְעַתָּה׀ לְכוּ וְנַֽהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרֹות וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׀ רְאוּבֵן אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹו לְמַעַן הַצִּיל אֹתֹו מִיָּדָם לַהֲשִׁיבֹו אֶל־אָבִֽיו׃ |
||
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו הַבֹּרָה וְהַבֹּור רֵק אֵין בֹּו מָֽיִם׃ |
||
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמֹֽו׃ |
||
וַיַּֽעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹֽחֲרִים וַֽיִּמְשְׁכוּ וַיַּֽעֲלוּ אֶת־יֹוסֵף מִן־הַבֹּור וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יֹוסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת־יֹוסֵף מִצְרָֽיְמָה׃ |
||
וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָֽא׃ |
||
וַֽיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹֽא׃ |
||
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנֹו יָמִים רַבִּֽים׃ |
||
וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתֹו אֶל־מִצְרָיִם לְפֹֽוטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִֽים׃ פ |


