Genesis 37:2
Westminster Hebrew Morphology
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָֽעַן׃ |
||
וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יֹוסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לֹו וְעָשָׂה לֹו כְּתֹנֶת פַּסִּֽים׃ |
||
וַיַּחֲלֹם יֹוסֵף חֲלֹום וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיֹּוסִפוּ עֹוד שְׂנֹא אֹתֹֽו׃ |
||
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתֹוךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם־נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶינָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃ |
||
וַיַּחֲלֹם עֹוד חֲלֹום אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתֹו לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּֽי חֲלֹום עֹוד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כֹּֽוכָבִים מִֽשְׁתַּחֲוִים לִֽי׃ |
||
וַיְקַנְאוּ־בֹו אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָֽר׃ |
||
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יֹוסֵף הֲלֹוא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לֹו הִנֵּֽנִי׃ |
||
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ׃ |
||
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹֽמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יֹוסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָֽן׃ |
||
וַיִּרְאוּ אֹתֹו מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּֽתְנַכְּלוּ אֹתֹו לַהֲמִיתֹֽו׃ |
||
וְעַתָּה׀ לְכוּ וְנַֽהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרֹות וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָֽיו׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׀ רְאוּבֵן אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בֹו לְמַעַן הַצִּיל אֹתֹו מִיָּדָם לַהֲשִׁיבֹו אֶל־אָבִֽיו׃ |
||
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו הַבֹּרָה וְהַבֹּור רֵק אֵין בֹּו מָֽיִם׃ |
||
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמֹֽו׃ |
||
וַיַּֽעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹֽחֲרִים וַֽיִּמְשְׁכוּ וַיַּֽעֲלוּ אֶת־יֹוסֵף מִן־הַבֹּור וַיִּמְכְּרוּ אֶת־יֹוסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת־יֹוסֵף מִצְרָֽיְמָה׃ |
||
וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָֽא׃ |
||
וַֽיְשַׁלְּחוּ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל־אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר־נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם־לֹֽא׃ |
||
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל־בְּנֹו יָמִים רַבִּֽים׃ |
||
וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתֹו אֶל־מִצְרָיִם לְפֹֽוטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִֽים׃ פ |


