Ruth 2:10
Westminster Hebrew Morphology
וּֽלְנָעֳמִי מְיֻדָּע מֹודַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבֹּור חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמֹו בֹּֽעַז׃ |
||
וַתֹּאמֶר רוּת הַמֹּואֲבִיָּה אֶֽל־נָעֳמִי אֵֽלְכָה־נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָּה בַשִׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּֽי׃ |
||
וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹוא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶֽלֶךְ׃ |
||
וְהִנֵּה־בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקֹּוצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹו יְבָרֶכְךָ יְהוָֽה׃ |
||
וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרֹו הַנִּצָּב עַל־הַקֹּֽוצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּֽאת׃ |
||
וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל־הַקֹּוצְרִים וַיֹּאמַר נַעֲרָה מֹֽואֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִֽם־נָעֳמִי מִשְּׂדֵה מֹואָֽב׃ |
||
וַתֹּאמֶר אֲלַקֳטָה־נָּא וְאָסַפְתִּי בָֽעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקֹּוצְרִים וַתָּבֹוא וַֽתַּעֲמֹוד מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד־עַתָּה זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָֽט׃ |
||
וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל־רוּת הֲלֹוא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל־תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם־נַעֲרֹתָֽי׃ |
||
עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתִּ אַחֲרֵיהֶן הֲלֹוא צִוִּיתִי אֶת־הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל־הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִֽים׃ |
||
וַתִּפֹּל עַל־פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָּנֹכִי נָכְרִיָּֽה׃ |


