Numbers 22:7
Westminster Hebrew Morphology
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן־צִפֹּור אֵת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָֽאֱמֹרִֽי׃ |
||
וַיֹּאמֶר מֹואָב אֶל־זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת־כָּל־סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשֹּׁור אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן־צִפֹּור מֶלֶךְ לְמֹואָב בָּעֵת הַהִֽוא׃ |
||
וְעַתָּה לְכָה־נָּא אָֽרָה־לִּי אֶת־הָעָם הַזֶּה כִּֽי־עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה־בֹּו וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן־הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָֽר׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵֽי־מֹואָב עִם־בִּלְעָֽם׃ |
||
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן־צִפֹּר מֶלֶךְ מֹואָב שָׁלַח אֵלָֽי׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת־הָעָם כִּי בָרוּךְ הֽוּא׃ |
||
וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מֹואָב וַיָּבֹאוּ אֶל־בָּלָק וַיֹּאמְרוּ מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּֽנוּ׃ |
||
וַיָּבֹאוּ אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמְרוּ לֹו כֹּה אָמַר בָּלָק בֶּן־צִפֹּור אַל־נָא תִמָּנַע מֵהֲלֹךְ אֵלָֽי׃ |
||
וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל־עַבְדֵי בָלָק אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתֹו כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשֹׂות קְטַנָּה אֹו גְדֹולָֽה׃ |
||
וַיָּבֹא אֱלֹהִים׀ אֶל־בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לֹו אִם־לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתֹו תַעֲשֶֽׂה׃ |
||
וַיִּֽחַר־אַף אֱלֹהִים כִּֽי־הֹולֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לֹו וְהוּא רֹכֵב עַל־אֲתֹנֹו וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמֹּֽו׃ |
||
וַֽיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעֹול הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּֽה׃ |
||
וַיֹּוסֶף מַלְאַךְ־יְהוָה עֲבֹור וַֽיַּעֲמֹד בְּמָקֹום צָר אֲשֶׁר אֵֽין־דֶּרֶךְ לִנְטֹות יָמִין וּשְׂמֹֽאול׃ |
||
וַיִּפְתַּח יְהוָה אֶת־פִּי הָאָתֹון וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה־עָשִׂיתִֽי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִֽים׃ |
||
וַתֹּאמֶר הָאָתֹון אֶל־בִּלְעָם הֲלֹוא אָנֹכִי אֲתֹֽנְךָ אֲשֶׁר־רָכַבְתָּ עָלַי מֵעֹֽודְךָ עַד־הַיֹּום הַזֶּה הַֽהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשֹׂות לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹֽא׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה עַל־מָה הִכִּיתָ אֶת־אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלֹושׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּֽי־יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ |
||
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־מַלְאַךְ יְהוָה חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ וְעַתָּה אִם־רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּֽי׃ |
||
וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִלְעָם וַיֵּצֵא לִקְרָאתֹו אֶל־עִיר מֹואָב אֲשֶׁר עַל־גְּבוּל אַרְנֹן אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַגְּבֽוּל׃ |
||
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל־בָּלָק הִֽנֵּה־בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכֹול אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אֹתֹו אֲדַבֵּֽר׃ |
||
וַיִּזְבַּח בָּלָק בָּקָר וָצֹאן וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתֹּֽו׃ |
||


