II Chronicles 10:6
Westminster Hebrew Morphology
וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתֹֽו׃ |
||
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וְהוּא בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וַיָּשָׁב יָרָבְעָם מִמִּצְרָֽיִם׃ |
||
וַֽיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ־לֹו וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל וַֽיְדַבְּרוּ אֶל־רְחַבְעָם לֵאמֹֽר׃ |
||
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ וְעַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלֹּו הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ וְנַֽעַבְדֶֽכָּ׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֹוד שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלָי וַיֵּלֶךְ הָעָֽם׃ ס |
||
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת־הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר־הָיוּ עֹֽמְדִים לִפְנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּֽהְיֹתֹו חַי לֵאמֹר אֵיךְ אַתֶּם נֹֽועָצִים לְהָשִׁיב לָֽעָם־הַזֶּה דָּבָֽר׃ |
||
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם־תִּֽהְיֶה לְטֹוב לְהָעָם הַזֶּה וּרְצִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵהֶם דְּבָרִים טֹובִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל־הַיָּמִֽים׃ |
||
וַֽיַּעֲזֹב אֶת־עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת־הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתֹּו הָעֹמְדִים לְפָנָֽיו׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מָה אַתֶּם נֹֽועָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר הָקֵל מִן־הָעֹל אֲשֶׁר־נָתַן אָבִיךָ עָלֵֽינוּ׃ |
||
וַיְדַבְּרוּ אִתֹּו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתֹּו לֵאמֹר כֹּֽה־תֹאמַר לָעָם אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת־עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ כֹּה תֹּאמַר אֲלֵהֶם קָֽטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִֽי׃ |
||
וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אֹסִיף עַֽל־עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשֹּׁוטִים וַאֲנִי בָּֽעֲקְרַבִּֽים׃ ס |
||
וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל־הָעָם אֶל־רְחַבְעָם בַּיֹּום הַשְּׁלִשִׁי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר שׁוּבוּ אֵלַי בַּיֹּום הַשְּׁלִשִֽׁי׃ |
||
וַיַּעֲנֵם הַמֶּלֶךְ קָשָׁה וַֽיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֵת עֲצַת הַזְּקֵנִֽים׃ |
||
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אַכְבִּיד אֶֽת־עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עָלָיו אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשֹּׁוטִים וַאֲנִי בָּעֲקְרַבִּֽים׃ |
||
וְלֹֽא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל־הָעָם כִּֽי־הָיְתָה נְסִבָּה מֵעִם הָֽאֱלֹהִים לְמַעַן הָקִים יְהוָה אֶת־דְּבָרֹו אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֲחִיָּהוּ הַשִּֽׁלֹונִי אֶל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָֽט׃ |
||
וְכָל־יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא־שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת־הַמֶּלֶךְ׀ לֵאמֹר מַה־לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹֽא־נַחֲלָה בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד וַיֵּלֶךְ כָּל־יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָֽיו׃ ס |
||
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּֽשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָֽם׃ |
||
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת־הֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל־הַמַּס וַיִּרְגְּמוּ־בֹו בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיָּמֹת וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַֽעֲלֹות בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס |
||
וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִיד עַד הַיֹּום הַזֶּֽה׃ ס |


