I Chronicles 17:16
Westminster Hebrew Morphology
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד בְּבֵיתֹו וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־נָתָן הַנָּבִיא הִנֵּה אָנֹכִי יֹושֵׁב בְּבֵית הָֽאֲרָזִים וַאֲרֹון בְּרִית־יְהוָה תַּחַת יְרִיעֹֽות׃ |
||
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִיד כֹּל אֲשֶׁר בִּֽלְבָבְךָ עֲשֵׂה כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּֽךְ׃ ס |
||
וַֽיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר־אֱלֹהִים אֶל־נָתָן לֵאמֹֽר׃ |
||
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־דָּוִיד עַבְדִּי כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא אַתָּה תִּבְנֶה־לִּי הַבַּיִת לָשָֽׁבֶת׃ |
||
כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת מִן־הַיֹּום אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל עַד הַיֹּום הַזֶּה וָֽאֶהְיֶה מֵאֹהֶל אֶל־אֹהֶל וּמִמִּשְׁכָּֽן׃ |
||
בְּכֹל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל־יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת־אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעֹות אֶת־עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא־בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִֽים׃ |
||
וְעַתָּה כֹּֽה־תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִיד ס כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן־הַנָּוֶה מִֽן־אַחֲרֵי הַצֹּאן לִהְיֹות נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃ |
||
וָֽאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִית אֶת־כָּל־אֹויְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂיתִֽי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדֹולִים אֲשֶׁר בָּאָֽרֶץ׃ |
||
וְשַׂמְתִּי מָקֹום לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עֹוד וְלֹא־יֹוסִיפוּ בְנֵי־עַוְלָה לְבַלֹּתֹו כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁונָֽה׃ |
||
וּלְמִיָּמִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹֽׁפְטִים עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהִכְנַעְתִּי אֶת־כָּל־אֹויְבֶיךָ וָאַגִּד לָךְ וּבַיִת יִֽבְנֶה־לְּךָ יְהוָֽה׃ |
||
וְהָיָה כִּֽי־מָלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם־אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִֽימֹותִי אֶֽת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ וַהֲכִינֹותִי אֶת־מַלְכוּתֹֽו׃ |
||
הוּא יִבְנֶה־לִּי בָּיִת וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסְאֹו עַד־עֹולָֽם׃ |
||
אֲנִי אֶֽהְיֶה־לֹּו לְאָב וְהוּא יִֽהְיֶה־לִּי לְבֵן וְחַסְדִּי לֹא־אָסִיר מֵֽעִמֹּו כַּאֲשֶׁר הֲסִירֹותִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶֽיךָ׃ |
||
וְהַֽעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד־הָעֹולָם וְכִסְאֹו יִהְיֶה נָכֹון עַד־עֹולָֽם׃ |
||
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הֶחָזֹון הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל־דָּוִֽיד׃ פ |
||
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִֽי־אֲנִי יְהוָה אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד־הֲלֹֽם׃ |
||
וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחֹוק וּרְאִיתַנִי כְּתֹור הָאָדָם הַֽמַּעֲלָה יְהוָה אֱלֹהִֽים׃ |
||
מַה־יֹּוסִיף עֹוד דָּוִיד אֵלֶיךָ לְכָבֹוד אֶת־עַבְדֶּךָ וְאַתָּה אֶֽת־עַבְדְּךָ יָדָֽעְתָּ׃ |
||
יְהוָה בַּעֲבוּר עַבְדְּךָ וּֽכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל־הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהֹדִיעַ אֶת־כָּל־הַגְּדֻלֹּֽות׃ |
||
יְהוָה אֵין כָּמֹוךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃ |
||
וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גֹּוי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדֹּות לֹו עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלֹּות וְנֹרָאֹות לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר־פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גֹּויִֽם׃ |
||
וַתִּתֵּן אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל׀ לְךָ לְעָם עַד־עֹולָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִֽים׃ |
||
וְעַתָּה יְהוָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ וְעַל־בֵּיתֹו יֵאָמֵן עַד־עֹולָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ׃ |
||
וְיֵֽאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד־עֹולָם לֵאמֹר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל וּבֵית־דָּוִיד עַבְדְּךָ נָכֹון לְפָנֶֽיךָ׃ |
||
כִּי׀ אַתָּה אֱלֹהַי גָּלִיתָ אֶת־אֹזֶן עַבְדְּךָ לִבְנֹות לֹו בָּיִת עַל־כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶֽיךָ׃ |
||
וְעַתָּה יְהוָה אַתָּה־הוּא הָאֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַֽל־עַבְדְּךָ הַטֹּובָה הַזֹּֽאת׃ |
||
וְעַתָּה הֹואַלְתָּ לְבָרֵךְ אֶת־בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיֹות לְעֹולָם לְפָנֶיךָ כִּֽי־אַתָּה יְהוָה בֵּרַכְתָּ וּמְבֹרָךְ לְעֹולָֽם׃ פ |


