Genesis 30:7
Westminster Hebrew Morphology
וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָֽלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב הָֽבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹֽכִי׃ |
||
וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל־בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם־אָנֹכִי מִמֶּֽנָּה׃ |
||
וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּֽן׃ |
||
וַתַּהַר עֹוד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹֽב׃ |
||
וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת־זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּֽׁה׃ |
||
וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּגָד בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו גָּֽד׃ |
||
וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנֹות וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו אָשֵֽׁר׃ |
||
וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת־אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת־דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵֽךְ׃ |
||
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל־לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִֽׁי׃ |
||
וַתַּהַר עֹוד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹֽב׃ |
||
וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ דִּינָֽה׃ |
||
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ |
||
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת־יֹוסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל־מְקֹומִי וּלְאַרְצִֽי׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶֽךָ׃ |
||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר־הָיָה מִקְנְךָ אִתִּֽי׃ |
||
וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן־לָךְ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא־תִתֶּן־לִי מְאוּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹֽאנְךָ אֶשְׁמֹֽר׃ |
||
וְעָֽנְתָה־בִּי צִדְקָתִי בְּיֹום מָחָר כִּֽי־תָבֹוא עַל־שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּֽעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּֽי׃ |
||
וַיָּסַר בַּיֹּום הַהוּא אֶת־הַתְּיָשִׁים הָֽעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל־הָֽעִזִּים הַנְּקֻדֹּות וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר־לָבָן בֹּו וְכָל־חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד־בָּנָֽיו׃ |
||
וַיִּֽקַּֽח־לֹו יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמֹון וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלֹות לְבָנֹות מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל־הַמַּקְלֹֽות׃ |
||
וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל־הַמַּקְלֹות וַתֵּלַדְנָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִֽים׃ |
||
וְהָיָה בְּכָל־יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרֹות וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת־הַמַּקְלֹות לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלֹֽות׃ |
||
וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַֽיְהִי־לֹו צֹאן רַבֹּות וּשְׁפָחֹות וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִֽים׃ |


