Exodus 13:2
Westminster Hebrew Morphology
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃ |
||
קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכֹור פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הֽוּא׃ |
||
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכֹור אֶת־הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵֽץ׃ |
||
הַיֹּום אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִֽיב׃ |
||
וְהָיָה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַֽכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּֽה׃ |
||
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָֽה׃ |
||
מַצֹּות יֵֽאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹֽא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹֽא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ׃ |
||
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם׃ |
||
וְהָיָה לְךָ לְאֹות עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרֹון בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תֹּורַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הֹוצִֽאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם׃ |
||
וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמֹועֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה׃ ס |
||
וְהָיָה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַֽכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַֽאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָֽךְ׃ |
||
וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּֽטֶר־רֶחֶם לַֽיהֹוָה וְכָל־פֶּטֶר׀ שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָֽה׃ |
||
וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתֹּו וְכֹל בְּכֹור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּֽה׃ |
||
וְהָיָה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִֽים׃ |
||
וַיְהִי כִּֽי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד־בְּכֹור בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַֽיהוָה כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכֹור בָּנַי אֶפְדֶּֽה׃ |
||
וְהָיָה לְאֹות עַל־יָדְכָה וּלְטֹוטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס |
||
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרֹוב הוּא כִּי׀ אָמַר אֱלֹהִים פֶּֽן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָֽיְמָה׃ |
||
וַיַּסֵּב אֱלֹהִים׀ אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃ |
||
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף עִמֹּו כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶֽם׃ |
||
וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּֽר׃ |
||
וַֽיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יֹומָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יֹומָם וָלָֽיְלָה׃ |
||
לֹֽא־יָמִישׁ עַמּוּד הֶֽעָנָן יֹומָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָֽם׃ פ |


